פוסעת בעקבות האהבה

מסתבר, שחברות וניליות, יכולות להיות מהפכניות.

והחברה הזו, בער היחידה שיש לי מהחיים ההם,

היא בהחלט מהפכנית.

היא זו שהסבירה לי מהותו של דיכאון

והיא זו שגרמה לי היום,

על עצמותי הדואבות,

לעשות את מה שלא עשיתי, בכל שנות נערותי,

בתיכון לחינוך סביבתי...

אור ליום 3 באוגוסט 2007,

העלתי את גוויתי הלא קלה, במעלה נחל דויד,

ואח"כ, זינקתית בקלילות של איילה בהריון מרובה עוברים,

הישר למיימי הנחל.

העונג, היה שווה ערך ל...(עניין הזה עם הבולבול...)

טוב, נו לא באמת. אבל זה כל כך כיף.

מסתבר, שהייתי בת תשחורת טיפשה,

שלא ניצלה את שלל האפשרויות שעמדו לרשותה.

ועכשיו, אנחנו במקצה שיפורים...

כמעט כל חלקה שלא נכבשה בזמנה,

נכבשת עכשיו*.



*חוקי שלי...אל דאגה, זה לא ישתנה

אוגבת אותך המון