לפני 18 שנים. יום שלישי, 14 באוגוסט 2007 בשעה 18:39
אז כל האצבעות המוחזקות, לא עזרו.
כל התקוות שנטוו, התבדו.
...ועל הגדולים לא ירחם עוד,
ישאירם לבדם...
ומה שנותר הוא למצוא, עד כמה זה חמור.
עד כמה זה ממאיר.
כמה סבל יעבור על האשה המדהימה הזו.
כמה יוכלו הרופאים לעזור.
ושמרתם עד מאוד חיי אדם מרחם אמו,
והיה שלומו ראש חרדתכם כל הימים.
ועזרתם לאדם החולה באשר הוא חולה,
אם גר אם נכרי, אם אזרח נקלה ואם נכבד.
והשכלתם להבין לנפש החולה ולשובב את רוחו,
בדרכי תבונות ובאהבת אנוש.[b]