לאחר הטירונות היומית, הלכתי להפקיד את העכבר האנוס במוסך.
מסתבר, שמה שנראה חיצונית, כפגיעה לא מאד קשה,
יצר פגיעה פנימית בשילדת הרכב.
מי חשב שגם סקס מוטורי, צריך להיות מוגן, אחרת יש פנצ'רים???
בינתיים, בגזרת הטירונות, הקלוריות נשרפות בקצב שנראה לא רע.
ואם אצליח להתגבר פעם על חוסר הרצון לקום לפנות בוקר
ועל השנאה שלי, לרבע השעה הראשונה של הפעילות, "הרבע האיום"
יש מצב לנציגת הכלוב בבייג'ין 2007, גירסת BIG SIZE
בקרב הקבוצה שלי, מסתמנת הקמת מועדון מעריצים לאמתכם.
קשה לי להסביר את הדרך שבה אני פועלת.
אבל אני מניחה זו תוצאה ישירה של האופי המתמכר והכפייתי שלי.
אני מכינה לי את האופניים, בצורה זהה כל יום.
מגבות זהות, מקופלות במדוייק ומונחות בפוזיציה מסויימת.
בקבוק המים מימין, המגבת משמאל, MP3 עם המוסיקה המרעישה שלי.
מתיישבת, מקללת קלות את מי שייצר אותי מאותגרת משקלית
ומתחילה לדווש. יודעת שיש שעה. יודעת כמה קלוריות אני מתכננת לשרוף באותה שעה,
ומכתיבה לעצמי את הקצב. האנשים סביבי, באים והולכים ואני, צמודה לאוזניות, מפזמת לעצמי
מארשים ברוסית. ומנצחת על התזמורת מדי פעם.
ואח"כ, מחול אירובי.
אני מצליחה כל פעם להפתיע את עצמי בשיעור הזה, ביכולת שלי לשרוד שיעור שלם, בלי לקבל
התקפת לב, בלי לוותר ובלי לסיים אותו עם שתי רגליים בפלונטר.
מהבריכה , הברזתי.
גם שעה שלישית אירובי וגם המדריך המבולבל. ממש יותר מיכולת ההכלה שלי.
שיעור מתיחות, סיכם את היום בכיף.
ובסיכום היום, 1000 קלוריות נוספות, בדרך להיות
כוסית, ג'ינג'ית, בלונדינית, 180 ....וגו'
מחר שקילה.
לפני 17 שנים. 6 בספטמבר 2007 בשעה 14:06