בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון
לפני 18 שנים. יום חמישי, 6 בספטמבר 2007 בשעה 17:33

ננזפתי, על כך שאני לא משדרת צפירת הרגעה.

אז כמו שאמרתי למקורבים.

בימים אלה, אני כמו גומיה. מתוחה עד הקצה.

מצד אחד, אנרגיה פוטנציאלית אצורה.

מצד שני, הסיכוי להקרע, גדול.

בינתיים. הגומיה שלמה.

אהבה.

לפרסום זה יש תגובות, הרשמ/י או התחבר/י כדי לקרוא ולהוסיף תגובות.

הרשמ/י התחבר/י