לפני 17 שנים. 6 בספטמבר 2007 בשעה 18:33
ננזפתי, על כך שאני לא משדרת צפירת הרגעה.
אז כמו שאמרתי למקורבים.
בימים אלה, אני כמו גומיה. מתוחה עד הקצה.
מצד אחד, אנרגיה פוטנציאלית אצורה.
מצד שני, הסיכוי להקרע, גדול.
בינתיים. הגומיה שלמה.
אהבה.
