פוסעת בעקבות האהבה

השנה מתחילה באמצע ספטמבר.

שלי, התחילה באמצע אוגוסט.

וכבר שלושה שבועות ממנה, עברו.

מחר מתחיל השבוע האחרון, האתגרי מבינהם.

גם ברמת הפעילות - הכרות עם כל ענפי הספורט,

הביזאריים, שטרם התוודענו אליהם.

וגם מכוון, שבעצם, שבעת הימים האלה, ימשכו 10,

כשבחובם, יופיע ראש השנה. והשנה, בהתאם לחוקי מרפי,

ליומיים הרגילים, הוצמדה גם השבת.

כבר יודעת על שתי ארוחות ערב חג וארוחת צהריים אחת.

מצד אחד - אימה נוראית.

מצד שני - אולי הפעם, המוזרויות שלי, יבואו לידי ביטוי חיובי.

וכאשר כולם יעלו במשקל...אני ארד.

לפחות למשהו שיועילו המוזרויות האלה...