פוסעת בעקבות האהבה

מוקדם בבוקר, מזג האויר קריר כבר.

השמיים, זרועים עננים, שחלקם, יטפטפו עלי כמה טיפות, מאוחר יותר.

מצב הרוח מרומם. לא עליז, לא מעורר. רק מרומם.

אין ספק שהארוע הזה, וינגייט, יוצר שינוי.

אמנם, לא בדיוק זה שתוכנן, אבל איזשהו שינוי.

אולי, המתוכנן, יגיע יום אחד, במפתיע.

ובנסיון לקרב את היום הזה, בו יגיע השינוי,

לקח היום אחד המדריכים, שמבין בפסיולוגיה,

את טבלת הנתונים שלי....התבונן בה בריכוז רב,

פרע את קוצי קרחתו המבהיקה

ו...אמר שלא ראה כאלה נתונים מימיו.

הוא יבדוק.

מי אמר מוזרות, ולא בא על סיפוקו....?

בסוף, ירשמו אותי בתור המוצג הראשון במוזאון וינגייט למוזרויות פסיולוגיות.