בשעה חמש בבוקר, הגיע המחר של האתמול המגעיל.
אחרי לילה מאד לא שקט (ותודה לציפורי הלילה של הצ'אט...)
בשעה חמש, השעון התחיל לצלצל.
בדרך נס, הצלחתי לזרוק את עצמי מהמיטה שעה מאוחר יותר
ולהגיע לוינגייט, רק כדי לגלות, שהגוף שלי...יש לו אג'נדה משלו.
בשבוע שלפני, צמודה לתפריט קפדני, קרעתי את ה...וירדתי 100 גר' מביכים.
בשבוע הזה, שת רובו העברתי במינימום תנועה וכלל גם גיחה ל"דוריס"
ועוד כל מיני חטאים לתפריט, בשבוע הזה, ירדתי ...
יכולתי לשמוע את הגוף שלי מגחך ברשעות מתחת לשפמו ואומר:
"באמא'שלך, תעזבי אותי בשקט, תשאירי אותי בנחת במיטה, אנחנו נסתדר".
באימון, נפגשתי לראשונה עם פיט בול. כדור בקוטר 80 ס"מ,
שנראה בהתחלה, בלתי מזיק בעליל. אחרי הנסיונות המשעשעים להתאזן עליו,
הוא שינה את פניו והפך למפלצת כושר. גיליתי בעזרתו עוד שרירים,
שלא ידעתי על קיומם. ובסיום השיעור, יצאתי מכווצת ותפוסה, כמו כדור חבלים.
ד"א, יש שרירים מסביב לעצמות הבריח...והם נתפסים היטב 😃
ועכשיו, עוד חגים....
ואחריהם, פרויקט בר מצווה למינידום.
החיים קשים, אבל משעשעים.
לפני 17 שנים. 2 באוקטובר 2007 בשעה 17:11
