פוסעת בעקבות האהבה

היה נורא כיף אתמול בגנון.

החוקי האחד והיחיד, אושיית הכלוב, הסכים ללכת

ובשעה שלאחר חצות, אני מוצאת את עצמי מוקפת בהמון אהבה וחיבוקים.

ריכוז של אנשים שאני אוהבת ואוהבים אותי ולא מתביישים להראות.

כשהתוכי הגיע, חילקו גופיות, עם הכיתוב "רכושו של ונוס בפרווה".

אבל כמו תמיד, דופקים את השחורים, אז אני לא קבלתי גופיה,

אלא, חבילת קונפטי לפזר על הנוכחים...

מצד שני, אני חוששת שלראות אותי בגופיה עם כיתוב כזה,

זה הרבה מעבר לגבולות של החוקי.

ובכן, אני מאד דבקה במשימה וכל הנוכחים צופו בקונפתי מנצנצים,

חוץ מנסיך אחד, שניסה להוציא ממני בכוח את החבילה.

למזלו, הוא ויתר. כמו שאמרתי לך...לא עושים לי דברים בכוח.

ומי שמנסה, דמו בראשו...

חיבקתי חזק את הגבעולית, שנראתה קצת עצובה ואבודה אתמול.

לפעמים קשה לי להבין, איך אנשים שבעיני הם קסומים ומטריפים,

לא מוצאים להם את שאהבה נפשם.

עזבנו מוקדם.

החום והעשן והעייפות מהחזרה לאימונים, גרמו לי להרגיש רע מאד.

בבוקר, קבלנו דיווח מהאושים על סיום מוצלח של הערב

ועל שימוש בוונוס בתקן פינאטה...

מעניין מה היה קופץ ממנו, אם הוא היה מתפרק.


או טו טו זה נגמר. החגים.