לפני 17 שנים. 10 בנובמבר 2007 בשעה 5:34
חזרנו הביתה עייפים.
יומולדת כייפי, לאישה שהיא אחת המקסימות בעיני.
ואם היא כזאת גם בעיני החוקי...אז היא באמת באמת מיוחדת במינה.
"נערה ממש אוצר" כדברי המשורר. (זו לא אני הזייפנית, זה האלכוהול שדבר מפי)
המון אנשים הגיעו לעיר הקודש אתמול.
המוווון מחמאות (אחת טריה, טריה ומחמיאה במיוחד...תודה היילני)
אבל לא בטוחה שיודעת איך להגיב למחמאות. (אז מכאן, נשלחת תודה, אמיתית לכולם)
מרגישה בתוך האנשים האלה, כמו בתוך רחם. לפחות בקרב רובם.
אחרי זה, הכל נהייה טיפונת פחות כייפי.
פלאשי....אוח...לפחות מישהו הבין אותי.
בדרך חזרה, חושבת על אנשים קטנים שהם גדולים
וגדולים שהם קטנים. אבל מאד קטנים.
(כן אושקית...הפעם זה בקודים, במכוון. מצטערת)
