פוסעת בעקבות האהבה

קום התנערה סימן 1

נו, טוב...לא צריך להסחף.

אז התנערתי בבוקר מהמיטה, ויצאתי לפגישה ראשונה בקורס מאמנים.

ואם חשבתי לרגע שאני אדבר על הסביבה, טעיתי בגדול.

ידעתי מראש, מהכרות מוקדמת שהאיש הוא איש ציצים. אבל שכחתי את זה. וכדרכי,

לבשתי חולצה ממחשפת ויצאתי. נו...היא היתה מאד ממוחשפת.

אני מגיעה לפגישה, מסירה את הצעיף ו...

האיש מאבד את הצבע שלו. ואומר לי "את מאד א...אקספוזד"

ואז, נפל לי האסימון. וברוח אסרטיביות ביותר,

אמרתי לו " ובכן, תסתכל ככל שתחפוץ ותמצה את זה...ככה אני הולכת"

רחמנות על האיש...(תזכורת לעצמי...לא ללכת לפגישות במהלך היום עם חזון נפרץ)

המאמן שלי, ואולי כמתודה כללית של אימון, מאמן אותי, בתהליך להפוך למאמנת.

אז חקרנו את שביעות הרצון שלי מהחיים, את המקומות התקועים שאני רוצה לשנות

ואת אלה שתקועים ולא מעניין אותי לגעת בהם.

אני חוששת, שאני לא אהייה המתאמנת השגרתית. מכל בחינה.

יש לי הרגשה שאני אאתגר אותו, לפחות כמו שהוא מאתגר אותי.

ובמסגרת האתגרים, עד יום ראשון הבא, אני צריכה לארגן את כל החומר של הקורס,

לקרוא את הספר "ארבע הסכמות" ולראות את הסרט בליפ.

קום התנערה סימן 2

ובהתאם לגודל הפיסי, קטן, לא תואם לי גם במהלך החיים...

הלכתי לפגישה לבדוק קורס פוטושופ, כאמור. מתוך החלטה, שעד אמצע ינואר,

חייבת לשלוט ברמה לא רעה בתוכנה, כדי לטפל בתמונות של הפסטיבל.

לא אוהבת את הרגשת הנכות, שמתלוה לחוסר הידע שלי.

ושם, גיליתי שהקורס שאליו אני אמורה להצטרף,

הוא חלק מקורס גרפיקה ממוחשבת ובניית אתרים.

דווקא קורץ לי העניין. להיות מסוגלת להתמודד עם אתרים,

ברמה יותר מקצועית מלדעת לתחזק אותם.

ההתלבטות היא בין לימודים כאן באזור, מרחק כמה דקות מהבית, בשעות הערב,

בכיתה של 7 אנשים, אבל בארגון לא מוכר.

לבין בחירה בארגון מוכר יותר, כדוגמאת ג'ון ברייס או מנטור, בת"א, בכיתה גדולה...

ומה עם נסיעה להודו????

רבות הבחירות שעלי לעשות בימי האלה...

איזה כיףףףףףףףףף