פוסעת בעקבות האהבה

לפעמים החגיגה נגמרת ולפעמים היא מתמשכת.

אצלינו, מטבע הכרונולוגיה של ימי נישואין/הולדת,

החגיגה עדיין נמשכת.

אבל, פרה פרה.

החוקי, שלקח יום חופש לכבוד יום ההולדת,

שכנע את עצמו שאני ממש צריכה לישון עד חצות היום.

ואני...אי לא מתנגדת לישון, רק ההתעוררות המאולצת

סידרה לי מגרנה מהסוג המרושע.

אבל לא גבר אנוכי...ובניגוד לתוכי, אני משוכנעת שאני אחייה, גם עם המגרנה

אז תוך דקות מספר, לבושה בבגדי כלולות (נו, סתם...בגדי רכיבה),

יצאנו לאכול ארוחת בוקר. שיחה קצרה עם מקור הבשר שלנו, שלחה אותנו

למסעדה בקדימה. ובכן. אכלנו בשר. הבשר היה טוב. אפילו טוב מאד.

אבל אין חוויה שם. וזו הסיבה, כנראה , שעד כמה שאני מנסה להזכר בשם המסעדה,

אני לא מצליחה.

אח"כ, תוך כדי זיגזוג לטובת מטלות חיוניות, הגענו לקנין של לבייב.

בנה יופי של קניון האיש. והנקודה החמה שלו, H. SHTERN.

כבכל שנה, אני מגדילה את הנדוניה של הדומית, ברכישת תכשיט.

אבל לפני הכל...למינידומית יש גם יומולדת באותו היום,

והגברת רוצה עגילים שהשרשרת שלהם נכנסת לחור של האוזן.

אחרי למעלה משעה, ושגעת של כמה ממוכרי התכשיטים בקניון,

יש לדומית הקטנה, זוג עגילים מאמא ותליון לב מהחוקי והמנער.

גבי, מנהלת SHTERN, כבר בכוננות ספיגה, ואני מוסיפה לאוסף טבעת

וזוג עגילים משגע, שעיני צדה אותם כמה חודשים קודם לכן.

מצויידת במגוון חשבוניות, אני נשלחת למודיעין,לקבל פנקס מתנות...

הגענו הביתה עמוסי חבילות למינידומית, שחייכה למשך 10 דקות

ואח"כ, המשיכה בסשן היללות הקבוע לאחרונה.


ואז, אז פתחתי את הכלוב, ומאז אני לא מפסיקה לחייך ולדמוע.

המון ברכות, בפורום ובפרטי. ברכות אוהבות ואיכפתיות, שופעות חום

מרגשות ומחייכות ...אושר גדול.


כבר כתבתי בפורום, שלכתוב תודה, לא ימצה את מה שאני מרגישה.

אז חיבוק גדול וחם וחזק ומוחצני לכל אחד מכם.

אנשים מקסימים ואהובים ואוהבים.

גאה שאתם חברים שלי.