סוקסציה. מעוכבות בעברית תקנית, היא תהליך של התפתחות חברה בבית גידול, עד להגעה לחברת שיא. התהליך מתחיל מהגעת אורגניזמים, הזרים לבית גידול והתפתחות מחברה ירודה (חברת חלוץ)
עד להגעה לחברה מפותחת ומקושרת המנצלת את מלוא הפוטנציאל של בית הגידול.
את כל המידע הזה, למדתי בסדנת כרמל, אי שם בשנת 82, בתיכון.
לאחרונה, עוקבת אחרי התפתחות של אנשים בכלל ושלי בפרט, כאן, בכלוב. איכשהו, יש התאמה בין התהליכים.
כמו בטבע, גם כאן יש סוקסציה משנית, בטבע, זה קורה במקרה של שריפה או אסון אחר. החברה נפגעת וצריכה להשתקם הדרגתית, עד לחזרה לחברת השיא. ככה גם כאן, בחברה הכלובית, אנשים שנפגעו בחייהם, מוצאים את המקום מתאים כדי להשתקם ולשוב לשיאם.
וכמו בטבע, גם כאן, יש סוקסציה ראשונית, בה מגיעים פרטים בעלי אג'נדה ברורה ושטחית (זיונים, למשל), ש"מיצבים" את הקרקע ואט ואט, יפנו את מקומם לפרטים חזקים יותר, בעלי "קצב צמיחה" איטי יותר, אבל משוכללים יותר. אלה, בניגוד לראשונים שהם "חברת חלוף", הם "חברת השיא". הם אלה שישארו וייצבו את החברה .
איכשהו, בתוך כל התהליכים האלה, אני נפגשת באנשים ש"נטרפים" בדרך, על ידי אנשי "חברת החלוף". אנשים בעלי אג'נדה סמויה הבאים ממקום של חלשה, הכמהים להכרה, נחמה, חברה...הטרפים ונפגעים על ידי אלה בעלי האג'נדה המהירה, החזקה, שנועדה לספק את הייצר.
אני, אישית, צריכה אנשים סביבי אבל המחיר שאני מוכנה לשלם, הוא לא תמיד טוב. אני מעדיפה להיות לבד על-פני להיות עם אנשים שלא גורמים לי שום רגש או מחשבה. מצד שני, הנטיה להתקרב לאנשים המבריקים ההם, לאלה בעלי האג'נדה המהירה והסוחפת שמרגשים ומגרים את המחשבה והנשמה...הנטיה הז, סופה להיות הרסנית. לי במיוחד, אבל גם להם.
כל התהליך הזה, היצירה, של הגעה "משטח מת" ל"חברת שיא", הוא תהליך קשה.בהתחלה קשה מאד אבל בסופו של דבר אני בטוחה שאני אמצא את האיזון. אני אצליח לעבור את הסוקסציה המשנית, להגיע ל"חברת שיא" שתטיב איתי ואני אטיב איתה. ופשוט, לפרוח.
לפעמים, חמישיה מופלאה שלי, וגם אתה, גור, אני מרגישה שאתם חלק מהתהליך הזה שלי.
לפני 16 שנים. 7 בינואר 2008 בשעה 6:44
