ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

פוסעת בעקבות האהבה

לפני 16 שנים. 20 בפברואר 2008 בשעה 20:02

לילה ראשון של הדום, מחוץ לבית. לבית בכלל.

לו, זה כנראה לא ממש מפריע.

הוא לא התקשר.

אני על קוצים. כבר חלמתי עליו ,

כבר מתבוננת במסך הסלולרי,

לא לפספס שיחה ממנו.

מה אני אעשה כשהוא ילך לצבא???

לילה ראשון בלי ילד...



קובלט - אוי, אוי, אוי, צבא??? נראה לו שאוריד לו איזו אצבע או שתיים כדי שלא יגייסו אותו לצבא!
איזה פחד כל הדברים האלה. שהיצורים הקטנים וחסרי האונים האלה יבלו לילה שלם מחוץ לבית בלי לנפנף בכלל? מה פתאום??? (מה, מישהו רומז לי כאן שהם לא קטנים וחסרי אונים בכלל. בטח מתבלבלים עם ילדים של מישהו אחר!)
:)
}{
לפני 16 שנים
קובלט - (התכוונתי לעפעף, כמובן, אבל העיקר הכוונה!)
לפני 16 שנים
aka BODYGUARD - פולניה.
לפני 16 שנים
ג'ולי​(לא בעסק) - חצי רוסיה חצי יווניה,

אבל מי סופר?
לפני 16 שנים
aka BODYGUARD - תני לילד להנות !

ואת לכי לעשות סקס.

הפעם לא סידורים,קניות,ספונג'ה..

ס ק ס ! ! ! ותהנו מזה.

}{
לפני 16 שנים
זיקית - שחררי. חרדתיות מסרסת נורא. ביליב מי..גדלתי עם אחת כזו.
לפני 16 שנים
ג'ולי​(לא בעסק) - בוקר טוב אחות.

אותו, אני משחררת...

כאן זו התראפיה.
לפני 16 שנים
דלפי דולפת - ג'ולייט יקירתי
הצבא מאפשר היום לאמהות לעבור טירונות שניה עם ילדיהם באוהל סמוך.
את יכולה להרגע. תוכלי להיות לידו
לפני 16 שנים
ג'ולי​(לא בעסק) - ועכשיו אני צריכה להחליט מה יותר נורא.

זו לא הטירונות שמפחידה אותי...
לפני 16 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י