לפני 16 שנים. 14 במרץ 2008 בשעה 8:02
זה היה כיף. מאד כיף אפילו.
כל המהומה שאיפיינה את השבוע הזה. טיולים בשוק, אביזרים...
להתכונן אתמול.
ובמוסד...שם כולם היו יפים ומחייכים ומחופשים.
ואני התכוננתי, והתחפשתי ודחקתי את חזוני המפואר לתוך מחוך שאיפשר לי
לנשום או לדבר בלבד. שני הדברים בו זמנית, לא יכלו להתקיים.
אבל מצברוח טוב היה והרבה.
פגשתי אנשים שמאחורי הניקים הצטלמתי
היה כיף.
עד שהחוקי החליט לשחק דנידין.
משך שעה, חפשתי את הגאון הנעלם. הפכתי את המועדון.
הוא נמצא. ולשם שינוי, לא ישן באיזו פינה.
הוא פשוט יצא והלך לארומה. בלי להודיע.
אחרי זה, כבר לא היה כיף.
אני שונאת שהוא כזה, החוקי שלי.
עצוב לי.
