מסיבת סיום של המינידום. נגמרה שנה ראשונה בחטיבה.
מורה לחיים היה לו שם.
מפגע רע של בית הספר, מילד עם ממוצע בינוני ומטה בתעודה,
הוליך אותו, המורה הזה, בדרך להגיע לתעודת הצטיינות, בממוצע מעל ל 90
בכיתה החזקה ביותר בין כל כיתות המצטיינים בבית הספר.
והילד הזה, שכל שנותיו בבית הספר, העביר, כי צריך,
ממלמל עכשיו..."בשנה הבאה, אני מקבל תעודת הצטיינות יתרה"
ובדיוק כמו שהוא אמר למחנך שלו, בדיוק לפני שנה :"זה מה שאני רוצה. ואני אצליח"
אין לי ספק, שהוא יגיע להשג הזה, בלי בעיה.
והמורה...
הוא הודיע היום, במסיבת הסום, שהוא עוזב את בית הספר, לטובת משרת ניהול .
אני חושבת, שאם היו מסריטים את מה שהתרחש שם, באולם. את הצער והמחאה של הילדים
ומצד שני, את הפרגון והגאווה שהוא קיבל, על קבלת המשרה הנחשקת...
זו היתה התרגשות רבתי.
אדם מדהים. פדגוג דגול. אישיות כובשת.
הלוואי וכל האנשים במערכת החינוך, היו מהזן הזה.
זכינו.
זכיתי.
נחת.
לפני 16 שנים. 18 ביוני 2008 בשעה 20:18
