לפני 15 שנים. 14 ביולי 2008 בשעה 16:30
מרגישה שהטיול הזה, שאמור היה לבוא עלינו לטובה,
מאיים עלי ברמות שלא הרגשתי מעודי.
אני מרגישה מבועתת עד כדי שיתוק.
עד כדי רצון עז, להכנס למיטה, לשים כרית על הראש,
ולהיות כמו ילדים. אנ לא רואה, אז לא רואים אותי.
ובסה"כ, זה טיול. עם החוקי והנוער.
אז למה הבעתה?
אין לי תשובה אמיתית.
האמת היא שלא היה לי מספיק זמן או כוח, לברר את זה אפילו עם עצמי.
אני יודעת, שיש אחד, שישר יקפוץ ואחרי שיוודא שיש חתימה נוטריונית על הצוואה,
יגיד שהבעיה היא שאני פולניה. נו, שויין. גם הוא בטח צודק.
אבל זה לא ממש זה.
אני חולמת חלומות אימה שמתרחשים במקומות שאני הכי אוהבת.
חולמת חלומות זוועה עם כלבים וסוסים מתים.
משהו מתרחש לי בנפש. משהו שהטיול הזה מעיר.
שונאת להרגיש חסרת אונים וחסרת מנוחה.
ועוד 48 שעות לטיסה.
