פוסעת בעקבות האהבה

שיר כאב​(שולטת){סוליקר} - בתור בת וחברה את הצלחה נהדרת.
אני לא מוכנה להיכנס לויכוח על השגייך כאם או כאישה - בעיני בכל מקרה לא מדובר בכשלון.
אז?
שוב החבר דכאון?

פרא נאור​(שולט) - מה קורה לך חמודית??

אושה{אוש} - אולי עוד תיאור שלא תלוי במישהו אחר יעורר בך הרגשת הצלחה

פוקה​(שולטת){CB} - נו באמת....

Whip​(שולט) - ככה את מלכלכת על השכנה?
חשבתי שאתן ביחסים טובים....
:)

לפחות לפי הילדים, אימא כשלון את לא.
לגבי שאר הטענות שהעלית - אנחנו עדיין אוספים עדויות.
:)

זיקית - לא
את
לא!!
את אמא מדהימה, חברה לא פחות מדהימה ואישה מטפחת מאפשרת ואוהבת. תפסיקי לזיין את השייכל.
נשיקות מחו"ל, וחיבוק ענקי, אך וירטואלי לצערי.

ביג-אן - בובה..
יש ימים אפורים. צריך לזכור שהם נמוגים עם השקיעה.
ומאחר ואנו יצואים שמורכבים משלוש דמויות פנימיות לפחות, חכי מעט עד שגברת לא יוצלחית דכאונית תפרוש לטובת האופטימית, חייכנית וחזקה. וגם אם לא יבוא במהרה, היא עדיין רוצה מקום להתבטא בו וזה בסדר. אבל החכמה היא לעשות במקום לדשדש.
בובה, קחי את עצמך לסטימצקי, צומת ספרים או לספריה הקרובה לביתך.
קחי את הספר "לכל אדם יש שביל"
יש בו משהו מעורר ומכוון ומדריך ומאיר ופותח.
ומאחר והפוסטים האחרונים היו קשורים אצלך לשביל לא ברור, לחוסר החלטיות, אני חושבת שזה יעזור.
אם את רוצה אני אשמח לקפה יחד.
נשיקות
מחר בוקר אחר לגמרי.