פוסעת בעקבות האהבה

מכירים את האנשים שעושים לכם רע?

אלה שלא טובים לכם.

אלה שמנצלים, בציניות.

אלה שלמרות הכל , אתם ממשיכים להיות טובים אליהם.

לדאוג, להגן, לגונן, להעניק.

אלה, שאתם יודעים, ב"אחורנית של הראש"

שמה שהם עושים לכם, הוא מחפיר,

אבל אתם לא מעיזים להרשות לעצמכם,

להעביר את זה ל"קדימה של הראש"

גם כי אתם מסרבים להכיר במה שזה אומר עליכם

וגם כי אתם יודעים, שזה לא נגמר. שזה ימשיך?

שאתם תמשיכו להיות עבורם, כל זמן שהם יסכימו לקחת.

אלה, שעושים לכם חמוץ בבטן, ששום סותר חומצה לא ירגיע?

ובכן, אני ידועה ביכולת שלי ""לגדל" כאלה.

כאלה שלא מבינים שלתת , זה מחוזק ולא מחולשה.

כאלה, שכמה שלא אעשה עבורם. כמה שלא אהייה שם,

הם יעשו הכל, כדי שאני אמשיך עוד ועוד לעשות.

ואני, טיפשה שכמותי, ממשיכה להאמין, שיגיע האור.



אחד כזה, שבר לי את הלב, ביום שישי.

לא שומדבר רומנטי.

(בעצם, את מי אני משקרת...המון רגשות יש שם, גם סוג של אהבה. אפלטונית)

שאריות של עבודה מפעם,

שאריות של אמון .

ואני יודעת, שגם עכשיו, זה לא יגמר.

עוד לא הגעתי לרמת גועל הנפש המירבית מעצמי.

עדיין, אני מחפשת עבורו תרוצים.


טיפשה. לא אמרתי כבר???