סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

פוסעת בעקבות האהבה

לפני 16 שנים. 15 באוקטובר 2008 בשעה 22:21

בקושי רב הצלחתי להשתחל לתוך חליפת "אצלי הכל בסדר" שלי.

זו חליפה מפוארת ומשומשת מאד.

חליפה ששרתה אותי פעמים רבות לאורך השנים.

המחוך של החליפה, מהדק את החזה, גורם לחשבן כל נשימה.

כל מחשבה, נעצרת בדיוק מעל גובה הקיבה. בנקודה שמתחתיה,

החמיצות עולה ישר ללב ומשם לעיניים.

והחזה, הוא נדחק ישר לכיוון האזניים. גורם לשפתיים להמתח בחיוך...

החלק התחתון של חליפת "אצלי הכל בסדר" שלי, שומר על ההעמדה.

הוא שומר שלא אוכל לרכון ולהתכופף. שלא אוכל להתמוטט לרצפה להתבוסס.

בקושי השתחלתי לתוך חליפת "אצלי הכל בסדר". בקושי רב .

הגוף שלי עוטה שכבות של כאב ותסכול ופחד.

והחליפה, היא כמו נעל ישנה, מתאימה את עצמה לשינויי הגוף.

אבל גם היא כבר מאבדת את היכולת להכיל אותי.

חליפת "אצלי הכל בסדר" שלי.

זיקית - אני חושבת דווקא שעדיף שהחליפה תקרע, ושתלבשי רק מה שנוח לך.
לפני 16 שנים
ג'ולי​(לא בעסק) - תחזרי כבר.

אני צריכה חיבוקים.
לפני 16 שנים
זיקית - 10 ימים ואת מקבלת כמה שאת רוצה. בנתיים תסתפקי בוירטואליים. וגם מהם כמה שאת רוצה, למרות שזה לא מנחם..
לפני 16 שנים
פוקה​(שולטת){CB} - מכירה אותה...
גם לי יש...
אולי אפילו קנינו באותה החנות...
לפני 16 שנים
ג'ולי​(לא בעסק) - :-((
לפני 16 שנים
קובלט - אני לגמרי עם זיקית (וגם שולחת חיבוק וירטואלי גדול על הדרך ועוד נשיקה)
{}
}{
לפני 16 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י