לפני 16 שנים. 25 באוקטובר 2008 בשעה 16:18
"מה את מחפשת?", הוא שואל אותי. החוקי.
שניה אחרי שראה שפרסמתי תמונה של עצמי, בפייסבוק.
"מה באמת את מחפשת?"
וכוון שאני כבר יודעת את הלך המחשבה שלו,
עניתי לו את התשובה שתסגור את הפאזל אצלו במחשבה: "זיונים"
כל תשובה אחרת שהייתי נותנת, היתה גוררת אותנו למריבה.
ככה, אחרי התשובה הזו, אנחנו לא ממש מדברים, בלי שלב המריבה.
הוא פשוט לא מסוגל להתמודד. לא מסוגל להבין,
שהדבר היחידי שאני מחפשת בחיים, כל החיים,
זו פינה שלי, שיהיה לי בה טוב.
וזיונים, אני מוכנה לוותר על זה מהיום ועד מאה ועשרים.