פוסעת בעקבות האהבה

עוד לא.

כאילו שמשהו קוסמי, מונע ממני לבצע את ההרשמה הזו ללימודים.

הטופס אבד. כשהגעתי למדור רישום, הסתבר שהםלא מקבלים אשראי.

עם הטופס החדש, הגעתי לדואר - הוא היה סגור.

מעניין מה אני ארגיש בעוד שנה, כשאני אקרא את הפוסט הזה.

האם הדחיות, היו רמז לזה שזה לא המקום הנכון, או שמא,

כל הדחיות, נועדו ליצירת רעב. והתוצאה תהייה פגז.

אצל רופא האליל, הפגישות הופכות להיות משעשעות.

אנחנו מתחילים להכיר אחד את השניה

והמחול ההדדי שלנו, להמנע מלדרוך אחד לשניה על היבלות,

הופך את כל המפגשים למחול, של שני אנשים עם מטרה משותפת

ודרכי מחשבה שונות.

היום, הוא השכיב אותי על מזרון אלקטרו מגנטי תוך כדי נשימת חמצן.

הוא טוען שאני אשן טוב יותר בלילה, לשם שינוי.

אני חושבת שאני אחליד.

נראה.