בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

פוסעת בעקבות האהבה

לפני 15 שנים. 29 באפריל 2009 בשעה 10:21

יש כאן אנשים שהיו כותביםאת הפוסט הזה,

הרבה יותר פיוטי ופואטי ממני.

בקיטורים, בנקודות, בחיוך עקום.

אני לא יודעת לעשות את כל אלה.

ובעצם, למי איכפת.


אני שונאת את החיים שלי.

אני שונאת את מה שיש לי

שונאת את מה שאין לי.

ולא מאשימה אף אחד.

אני בישלתי את החיים האלה לעצמי.

אני קבלתי את ההחלטות.

אני כבשתי את השבילים.

נשבר לי לחייך ולהגיד ש"הכל יהייה בסדר"

שום דבר לא בסדר.

שום דבר גם לא יהייה בסדר.

רק הסוף.





לילימיי​(שולטת) - (:
לפעמים גם הסוף הוא לא בסדר ,
אז לא כדאי למהר לשם...
לפני 15 שנים
אושה{אוש} - לא יעזור כמה זמן אנחנו מכירות
אני עדין לא מבינה אותך
לפני 15 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י