צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

פוסעת בעקבות האהבה

לפני 15 שנים. 12 במאי 2009 בשעה 10:52

ואני רק צריכה חזה.

אחד כזה שאוכל לבכות לתוכו

לבכות עד שהדמעות יגמרו

עם זרועות שיאחזו אותי חזק,

שאהייה בטוחה שלא אפול בדיוק ברגעהזהשל חולשה.

וכשיגמרו הדמעות

ויתיבשו.

אז אולי אני אוכל להתמודד

שוב.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י