פוסעת בעקבות האהבה

אז חזרתי למרוץ למציאת מקום לסטודיו.

מונחי היסוד משתנים, כשעוברים במקומות האלה.

היום, ההברקה היתה של השומר באחד הבניינים.

וכך הוא שח לעצמו, בעוד אני נכנסת לבנין והטלפון אחוז ברצועת החזייה:

"ואייייי איזה טלפון"

ועיניו פולשות לי לתוך המחשוף ומבצעות עבודת חקר.

תפסתי אותו ואמרתי...

"אלה, הם ציצים.

פעם הבאה, או שתתבונן בטלפון, או שתגיד ציצים.

חוסר דיוק לא יתקבל בעין יפה."

לדעתי, עד עכשיו הפה שלו עדיין פעור.

הלוואי ויחדור לו זבוב.