פוסעת בעקבות האהבה

מי היה מעלה על דעתו....

במסגרת הניסיונות להשיב לעצמי חיים עם הרבה פחו כאב,

בחרתי ביממלח, פרט לשקט ולבדידות המזהרת,

גם סדרת טיפולים שנועדו להקל על כאבים.

אחד מהם, עטיפת בוץ.

מי שמכיר אותי, יודע שאני וחול, זה ממש לא זיווג טוב.

אבל המטרה מקדשת.

הנערה הורתה לי להתפשט ולשבת כלאחר כבוד, על מיטה מכוסה בנילון.

כששבה, הביאה איתה דלי עם השחור השחור הזה.

סביב סביב, היא עטפה אותי בחומר. שחור וסמיך מאד, כמו בטון. וחם.

הנילון נכרך סביבי. סשן אמיתי.

לקח מספר דקות להרגיע את ההסטריה. אבל אחרי ההשתלטות,

הרוגע שהרגשתי, היה שמימי.

להפטר מהבוץ, היה סיפור אחר.

למעלה מרבע שעה, במקלחת עם זרמי טורבו

ועדיין המסאז'יסטית של אחרי, היתה צריכה להפטר משאריות עקשניות.

מחר סיבוב נוסף.

שלא יגמר לי.