פוסעת בעקבות האהבה

רק אלוהים יודע למה התחלתי לכתוב כאן. בעצם, גם הוא לא יודע.בעצם מי זה אלוהים בכלל.

אבל הגעתי לכאן וכתבתי את עצמי לדעת. זה מילא את החלל. קצת. אולי לא מילא, רק שחרר.

ככ הרבה זמן זו היתה הפינה הפרטית שלי. מפלט. מקום לכתוב את מה שלא העזתי להגיד

ושמרתי על הפינה הזו מכל משמר. פרטית. אינטימית. שלי.

עכשיו מישהו אחר יקרא. מישהו מעולם אחר. לא מהעולם הזה. לא מהעולם שלי.

זה מפחיד להכניס זר לעולם הזה.לפינה שלי.

אולי קל יותר מלהכניס את העולם שלי, לעולם שלי.

עוצמת עיניים חזק. ועוצרת את הנשימה.

אולי הגיע הזמן להפסיק לפחד.



ד"א

כבר מזמן לא אמרתי אתזה לחברים שלי כאן. אתם יודעים מי אתם ואני אוהבת אתכם. המון