היא שואלת שאלות, הילדה שלי. נסיכה, שודדת דרכים, ליידי, פרחחית, מינידומית
היא גדלה, בקצב מהיר. היא מתכננת לכולם את החיים, היא שולטת בכולנו ביד רמה, מזפזפת בין בכי תינוקי לבין הוראות מדוייקות וחדות, שלא יביישו....
והשאלות, הן הופכות מדוייקות יותר, נוקבות יותר
ולי, לא תמיד יש תשובות...
אמא, מתי אהיה כבר גדולה?
בעוד כמה שנים ילדתי
ויהיה לי תינוק בתוך עגלה?
כמובן שיהיה לך בתי
אמא לכלב יש אבא?
ודאי
וסבא?
אולי
לי אין סבא מדוע?
כי סבא שלך בשמיים הלא
איך הוא הגיע לשם עם סולם?
לא זה קשה להסביר האמיני כשתגדלי תביני
אמא בלילה חלמתי חלום והיה שם כוכב עם פנים
אמא מה זה חלום תמונה או מקום?
זה סיפור שרואים כשישנים
אמא רונית כבר הבריאה?
ודאי
לגמרי?
אולי
מה זה דוקטור?
רופא
מדוע?
קוראים לו רופא כי הוא איש מרפא
למה כולם לא רופאים רק חולים?
כך זה קשה להסביר האמיני כשתגדלי תביני
אמא ירח זאת אבן כזאת?
כן גדולה ענקית ולבנה
אבל היא רחוקה נורא מאוד ולכן היא נראית קטנה
אמא תינוק זה בבטן?
ודאי
ויהיה לך?
אולי
לי אין בטן גדולה
לא אין לך
עכשיו את קטנה אז אי אפשר
איך התינוק שם בפנים כמו פרפר?
לא זה קשה להסביר האמיני כשתגדלי תביני
ורק אני והתשובות שבפי
יודעות את הסוד הגדול
שגם כשגדלים לא מבינים
רק פשוט יום אחד
מפסיקים לשאול
תרצה אתר
לפני 17 שנים. 27 בנובמבר 2006 בשעה 0:20