פוסעת בעקבות האהבה

החוקי שלי טוען שאני יורדת מהפסים...

אתמול, בגיל 40 ועשרה ימים, בפעם הראשונה בחיי, השתתפתי במסיבת פיג'מות. ואם כבר לעשות דברים שלא עשיתי עדיין, אז לעשות עד הסוף... מסיבת פיג'מות של עין צופיה. אוי, כמה גברים רצו להיות שם...כל דבר החל מלהיות זבוב על הקיר, עבד לכל שימוש וכלה בתעוד דקומנטרי מקצועי של המפגש...:-)

אבל...החוקי. אז אחרי שוידאתי עם עין שאין בולבולים משום סוג במסיבה, הבטחתי לחוקי שאם יהייה ולו בולבול אחד, אני חוזרת. התקבל האישור המיוחל. לא שהוא היה כל כך מרוצה מהעניין, אבל רק בנות, בבית של מישהי...לא הסכים זו כבר רמה של נאנדרטאליות. וחוץ מזה, התחנפתי נורא...

במסגרת תפקידי בכוח, הבטחתי להביא את הגורמים הבאים:

1. עוגה

2. נקטר האלים - דיאט קולה

3. בום בוקס

4. שמיכת פוך

5. אחת יחידה אושה על ציודה


ובכן, משעות מוקדמות של היום, דאגתי שהכל יהייה מוכן + חבילה לא צנועה של קרמבואים. (קאמורי...תזהר, מעבירה נשים על דתן המעמולית לדת שלי - הקרמבואית...) בהגיע השעה היעודה, מצאתי את עצמי מתרגשת...כן, כן, אני שלא מתרגשת מכלום, פתאום מרגישה פרפרים מרחפים בבטני. ולראיה, עד שיצאתי מהחניה, עליתי שלוש פעמים נוספות לקומה 7 שכחתי את העוגה, אח"כ את הטלפון ולבסוף, גיליתי כי העכבר הממונע שלי, אינו נוסע ללא מפתחות.

נסיעה קצרצרה, אושה נאספת לתוך העכבר, ומפליגות לביתה של עין,תוך כדי קיטורים מחויבי המציאות, על הבעלים. עולות לקומה שלישית על משלינו העצמי והמטלטלים...ונכנסות ישירות לתוך סצנה הזויה של שלל בנות ועין הנוזפת בסופגניות של סבתא ז"ל, שהריבה בורחת מהן...וגם הסוכר מסתתר.

עין היפיפיה. שונה לחלוטין ממה שדמיינתי אותה לעצמי, תנהל במשך כל הערב, שיחות מסנג'ר עם הבוס, M המסתורי. הגברת מגלה סימני התמכרות בלתי הפיכה אל הבוס, שמסרב לאשר לה ללבוש את כותונת הלילה הסקסית שלה. האמת...גם אני הייתי מסרבת. הכותונת הזו, אינה עונה על שום הגדרה של כסות לגוף. לא מבחינת מימדיה ולא מבחינת שקיפותה. הוא ממשיך לעמוד בסירובו משך רוב הערב, כשהוא מתנה את ההרשאה בתחינה שלנו, שאר הבנות אליו. נו באמת...יצירתיות האיש רוצה. רוחו שורה עלינו כל הערב. מה שגורם לי שעשוע רב. במיוחד כאשר אני מבינה לפתע, כי בעברי הסוער, בתחילת השהות שלי בכלוב, היה בינינו שיג ושיח. לאורך כל הערב, אני אנסה לשחזר מי הוא יכול להיות... לפנות בוקר, רגע לפני שאני נרדמת, נופל לי האסימון. הוא מהמובחרים שניסו לשחרר אותי מעצמי תוך סיכון עצמם וגורשו לנצח באחת מהתקפות הקריזה שלי...

בינתיים, מסיבת פיג'מות, מחייבת פיג'מה. מחליפות לבגדי שינה. אושה בפיג'מת פוקה ורדרדה ואני, בבגד השינה היחידי שיש ברשותי...כותונת הלילה האדומה, מבריקה וחושפנית ששמשה אותי בהופעה. וישר מתחילים בהשוואות גודל. המסקנה המתומצתת מההשוואה היא שגודל ה CUP הממוצע של כל 9 משתתפות הערב הוא C . כשהתרומה המרבית היא של אושה, ס. פרלין ושלי. ולא....ס. לי יש יותר :-).

היות ומאבק הכוחות בין M לבין אושה מניב את התוצאה העגומה עבור אושה המייחלת לסשן, אנו עוברים ישירות להכרות אינטימית עם שלל הצעצועים של המארחת והמשתתפות. שלל שוטים נשלפים, מצבטים, מחטים ועוד מרעין בישין . אני מגלה פתאום את שורשי הבדס"מ ביהדות ובאיסלם, תוך כדי הצלפה על עצמי בשני שוטים מעל הכתף ושינון של המנטרה "חטאתי, עוויתי, פשעתי, זניתי...". אח"כ, בנסיון להעלות חיוך על פניה העגומות של הפוקה הוורודה, צ ואני בוחנות את השפעת השוטים השונים על ישבנה של אושה. ובכן...הגברת מצחקקת. ממש לא הזזנו לה. גם ניסיון מאוחר יותר להצליף בישבנה, ולצפות את שדיה במצבטים, לא העלה יותר מחיוך קטן על שפתיה. מה שגורם לי להאמין, שאם היא היה חייה במאה ה 15 בספרד, מצב היהודים היה קשה הרבה יותר והאנקויזיציה היתה נאלצת להיות אקסטרימית הרבה יותר.

בנות משתעשעות, בוחנות את כל הדומים השווים יותר, שווים פחות ולא שווים בכלל המוכרים לנו. ביקורת בונה, נחמדה, ארסית במידה ובעיקר משועשעת. תוך כדי, מוחלט על ידי הבנות, שאני חייבת להחליט להיות שולטת. זהו. אני נראית שולטת, מתנהגת שולטת, מנהיגה הרמון ולכן, זה מתבקש.
מתבצרת בעמדתי...לא יקום ולא יהיה. לא שולטת, מלכה (רק של פיגי שלי), נסיכה, גברת או כל תואר אצולה אחר. מחליטה להמשיך להיות בעמדת ה"יונייטד ניישן בודקה".

בהמשך הערב, הישבן של הבובונית המתוקה עובר סשן מחטים מלווה בהסברים מדויקים על היגיינה, שימוש בסוגי מחטים, וציור של עין על הישבן על ידי מחטים המוחדרות לעומק ישבנה. יאמי. יופי של ישבן. דורש נשיכה.

בהמשך, היפיפיה מקבלת אישור להציג את כותונת הלילה...תשמעו..התמונות ב Y NET עושות לה אבל. עין נראית הרבה יותר טוב בעניין השקוף והקצרצר הזה...

ביחס ישר לירידת מפלס הוודקה, עולה מפלס השטויות והשעשועים מחד והעייפות של הבנות מאידך. תכף עולה אור ראשון... עין מצפה לביקור הבוס, ואנחנו, על תרמילנו וחמתנו יורדות בחזרה לרכב....בדרך הביתה.


עין, מתוקתי, תודה על האירוח והקילור הפרחוני והמתנה. את מדהימה.
וגם לאושה והבובונית ושאר הבנות שקבלו אותי לזרועותיהן באהבה...היה לי כיף.
מסתבר שהדבקות בחברות עם בנים בלבד כל החיים, גרמה לי להפסיד סוג אחר של חברות וקבלה שזרות לי לחלוטין. צריך להשלים את החומר. איזה כיף. מעניין מי בוחן על החומר הזה 

החוקי שלי חיכה ער.
פחדן או קנאי???
אבל חמוד.


פעם הבאה...אצלי.