סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

פוסעת בעקבות האהבה

לפני 17 שנים. 16 בדצמבר 2006 בשעה 10:35

חיים ומוות שזורים במשפחה שלי...

מלווים אותנו יד ביד.

כמעט כל תאריך יומולדת, של בן משפחה

הוא גם יום השנה למותו של בן משפחה.

ואמש, ערב חנוכה, כבכל שנה,

תאריך יומולדת העברי שלי,

הוא גם יום השנה למותו של סבא שלי.

מה שיוצר את התהליך הבא...

בוקר, קונה פרחים, להניח על קברו.

צהריים, אזכרה.

מיד אח"כ, קונה סופגניות.

אחה"צ, מתכנסים להדלקת נרות,

שירי חנוכה ובליסת סופגניות.

דיסוננס.

בשנים הראשונות...זה היה קשה עד אימה.

האמת היא, שכיום, 24 שנים אחרי,

זה עדיין צורם, אבל סביל.



משפחה שכזו...חיים שכאלה





מאי - לכל משפחה השק שלה שהיא סוחבת.
חנוכה שמח ומתוק :)
לפני 17 שנים
להט ותשוקה{ס} - }{
לפני 17 שנים
פוקה​(שולטת){CB} - ממש ...כל משפחה והשק הפרטי...
גם אני...חושבת שספרתי לך...
יום ההולדת של אמא שלי היה תמיד יום לפני
היא ב15 באוגוסט אני ב16...
תמיד היא אמרה שהיא קבלה אותי במתנה ליום ההולדת...
ובעצם מאז שנולדתי, בכל יום הולדת שלה היא התכוננה לשלי...
לפני 10 שנים...ב17 לאוגוסט...יום אחרי יום ההולדת שלי...היא נפטרה...אפילו במותה...היא דאגה קודם כל לחגוג לי..ורק אחכ למות כך בשקט...
10 שנים שיש לי יום הולדת יום אחרי יום ההולדת של אמא שלי ויום לפני יום הזכרון שלה...
משפחות...
לפני 17 שנים
ג'ולי​(לא בעסק) - נכון, סיפרת.

אמא שלי טוענת שיש קשר בין חיים ומוות במשפחות.

עוד תקלה של ההוא שחושבים שיושב בשמיים.

לפני 17 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י