לפני 17 שנים. 22 בדצמבר 2006 בשעה 16:24
עם הרחבת החוג החברתי שלי
העמקת ההכרות שלי עם חברים כאן, בכלוב
מגלה כי הרבה אנשים ובעיקר נשים
מגיעים לכאן מאותו מקום, מאותו כאב שאני הגעתי.
מצד אחד, זה מנחם. יוצר קן נוח וחמים. של אנשים שמבינים.
מצד שני. מה לעזאזל קורה כאן.
איך יכול להיות שכל כך הרבה ילדים נפגעים
ואף אחד לא זועק לשמיים???
זעקי ארץ
זעקו שמיים