סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

פוסעת בעקבות האהבה

לפני 17 שנים. 19 במרץ 2007 בשעה 12:40

הגעתי לכאן עם שאת הכאבים הפרטיים שלי.

הייתי לבד איתם. חשבתי שאני היחידה בעולם.

כאן, מכירה אנשים, מדהימים, רגישים, אוהבים,

ולאט לאט, מתגלים הכאבים הפרטיים.

כל אחד בוחר לחשוף אותם בזמן ובדרך שלו.

וכל חשיפה כואבת ומכווצת ושורפת את הלב והנשמה.

משאירה אותי חסרת אונים, חסרת מילים.

כל כך הייתי רוצה לקחת מכולכם, אהובי, את הכאב.

לאסוף את כולכם לבין זרועותי ולחבק. חזק. מכל הלב

לשאוב את הכאב, לעשות מקום לאהבה וכוח.


הייתי כאן - עד היום הייתי בטוחה שאני חיה בבועה ורודה
מוות מיותר לקח אותי אחורנית
התבוננות פנימה אל כאב.
כל אחד נושא עימו כאבים ועבר.
מילותיך מרגשות מאוד
תודה }{
לפני 17 שנים
נמש - תודה.
לפני 17 שנים
Shimmy​(נשלט){Vents} - בכלך אחד מאיתנו יש כאב ופינות אפלות.
וכל אחד מאיתנו זה אומר בעולם בכלל ולא רק בעולם הבדסמ"י.
אנחנו יצורים חזקים מספיק על מנת להתגבר וחכמים מספיק על מנת שלא לשכוח.
לפני 17 שנים
auditioner​(שולטת) - גולי,נשמה,
תודה.
אוהבת.
לפני 17 שנים
Hell Fire​(מתחלף){שיר כאב} - כמה זן :)
לפני 17 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י