פוסעת בעקבות האהבה

יש איש אחד בכלוב,

מאד עצוב עכשיו.

הוא חבר.

הוא היה בשבילי, תמיד.

בכל פעם שכאב.

בכל פעם שהיה רע.

הוא הצחיק אותי כשהייתי עצובה.

הוא פלירטט , כששנאתי את עצמי.

והוא עצוב עכשיו,

והוא כואב.

ואין אף אחד ושום דבר שיעזור.

ואין אף מילה בשפה האנושית,

שתוכל להתחיל לתאר את קצה הכאב שלו.

והלב שלי יוצא אליו.

והייתי מוכנה ללכת עד הירח כדי שיהייה שונה.

לקטוף את הכוכבים בשמיים.

אבל אף אחד מאלה, לא יעזור.

אז אם אתה קורא,

תדע שאני חושבת.

ושכל מה שתבקש,

ובהשג ידי,

שלך הוא.