את בטח חנוקה כבר
מכל האנשים,
את בטח מספיקה כבר
ליפול על הקרשים,
לא מספיק רק לדבר,
צריך גם לעשות,
לפעמים זה מתגבר
עכשיו זה זמן טוב לשנות
את האמת שלך,
את השקרים שלך,
את החיים שלך.
קצת לפני האור רואה פנים בחשיכה
שולפת את המסכה,
לא מסתכלת לאחור
אותי כבר כלום ישבור
אותי כבר כלום לא יעצור.
אולי את עייפה כבר מכל החלומות
פוחדת מעצמך, פוחדת לגלות
נשברת מפנים רוצה לשמור בסוד
את כל ההרגלים
את כל הרגשות
את האמת שלך,
את השקרים שלך,
את החיים שלך,
קצת לפני האור רואה פנים בחשכה
תולשת את המסכה
אנ'לא מסתכלת לאחור
אותי כבר כלום לא ישבור
אותי כבר כלום לא יעצור
אוו...אוו....אוו...
אל תישברי
אל תתפרקי
אל תשתקי
אל תחכי
אל תשתני
אל תתפשרי
אל תשקרי
אל תוותרי לעצמך.
קצת לפני האור רואה פנים בחשכה
נוטשת את המסכה
אני לא מסתכלת לאחור
אותי כבר כלום לא ישבור
אותי כבר כלום לא יעצור
לא מפחדת,
לא מתלוננת,
מאבדת את עצמי.
ר. לביא]
לפני 17 שנים. 12 במאי 2007 בשעה 13:52