לפני 16 שנים. 25 ביולי 2007 בשעה 23:12
"אני מרגישה לבד ואין לי לאן לברוח מעצמי" היא ענתה לי פעם כששאלתי אותה איך זה "לפעמים זה טוב ולפעמים לא".
הצללים הרכים של הנרות על העור הבהיר שלה נראים כמו אצבעות והתקרבתי להתפעל מקרוב והחבל בצבע העשיר הזה הכהה כנגד העור שלה שזרם לי בין האצבעות כמו החול היבש של המדבר שפעם הייתי מבקר בו בקביעות ושקיבלתי במתנה כל כך מעט ממנו והיה פשוט יפהפה והנוכחות שלה בין זרועותיי והריח המשכר שלה השיער שנאסף בקוקו פריחה ולא קשרתי אותה חזק בכלל אבל כשהיא פתחה את העיניים ונתנה לי להסתכל קצת לבפנים זאת היתה
הפעם האחרונה שקשרתי אותה.