לפני 17 שנים. 8 בספטמבר 2007 בשעה 21:37
"הכל קורה" אומר לי אבא שלי שמתרגל סופיזם דטרמיניסטי "כי הכל צריך לקרות".
אני שוכב לי על הגב ומתבונן בתקרה.
ראיתי 28 יום אחרי וזה לא מסתדר לי בכלל בראש.
בטח לא אחרי שניקיתי את הגופה של החתול המת שזרקו לי לחצר.
הוא צעיר, מההמלטה הקודמת ולמרות שהוא לא ביקר אצלי מעולם ראיתי אותו מדי פעם בשכונה.
כשאני אצא תיכף להשקות את הצמחים שלי אני אסתכל שוב על המקום שהיה מלא נמלים ועכשיו נקי.
לפעמים סתם בא לי להיות אלים.
גם בלהיות צדקן ישנה הנאה, מעוות ככל שתהיה.
אולי ההוא מהכותרת יגרפט גם אצלי בשכונה.
