לפני 16 שנים. 5 בדצמבר 2007 בשעה 17:58
רגע אחרי שאני מתמקם היא נכרכת סביבי.
החום והלחות שהיא נושמת עליי מרגיעים אותי.
ביד אחת אני מחבק את המתניים שלה ומנשק אותה חזק.
אין לשון שתפגוש את שלי רק חמימות ומליחות לחה שמרטיבה את השפתיים הרעבות שלי.
ביד השניה אני מחזיק אותה חזק בעורף וההשתנקויות שלה והציפורניים שלה בירכיים שלי כשהיא פתאום מחליטה שהיא צריכה אויר ואין, רק דמעות ואני גומר ומתקמר והכוס שלה מחניק את הנהמות שלי ופועם לי על הלשון.
קצת אחרי שאני משחרר לה את הצוואר היא מגיעה להתחפר בשקע שנוצר כשאני מרים את היד עבורה.
יום שלם שאנחנו לא מחליפים מילה, תקשורת של מחוות.
בבוקר כשהיא מתעוררת היא מגלה שאני עדיין שכוב על הגב ומתבונן בתקרה
והיד שלי מחבקת אותה חזק.
אחד מאותם הימים, קצת אחרי שהפסקנו לספור.
