סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

עוד לא בטוח... נראה...

קצת על עצמי וכל מי שגר בתוכי...
לפני 16 שנים. 10 במרץ 2008 בשעה 22:25

הנו"ן והספר שלי עשו יד אחת והחליטו שאני לא מתחפש לקראסטי למרות שאני מגדל שיער כבר חודש שלם.
"תשב פה" הוא אומר לי וישר מוריד לי וויש מהשיער שאני לא אתחרט.
"ואני רוצה אותה מכובסת ובלי שאריות דנ"א" היא אומרת לי.
אז אני נראה שוב כמו בנאדם ויש לי אפילו תחפושת.
בעבודה מישהו התגלה כמנפח בלונים חובב ואני זכיתי בכתר עם משהו שבאופן מחשיד מזכיר "נוצה" גברית בצבע סגול.
מגניב.
חבל שהוא לא יודע לנפח גלימות.
מחר אני הולך לחדש את הדרכון שלי ובשבוע הבא אני מקווה שאצליח להגיע לשגרירות האמריקאית.
כבודי, חובב בירוקטיה מושבע, נזכר שצריך ויזה אם רוצים לטוס לאנשהו.
נורא רציתי שהיא תפרק אותי היום.
במקום זה כשהיא נגעה בי גלים של חום סערו בתוכי.
זיעה חמה וקרה חסרת ריח עם מרקם של אוויר.
קצת אחרי ששיחררתי את הילד, שבריר של רגע אחרי שהנפתי את הרגל מעבר למושב התחושה הזו שבין אצבעות הרגליים התחילה לטפס לי במעלה הגוף וכשהישבן שלי נחת בחבטה מופתעת על המושב היא הגיעה לי אל תוך הבטן ופתאום הרגשתי כל כך כל כך
נקי.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י