לפני 9 שנים. 27 באפריל 2015 בשעה 7:17
מאתיים אלף קילומטרים וכמעט את כולם אנחנו עושים ביחד, אני והילד.
אנחנו עייפים כבר ומזדקנים כבר ולמרות הכל מניעים בשאגה והרגל מתרוממת אל מעבר למושב למרות הכאבים ואנחנו יוצאים אל הכביש להילחם ברוח.
קחי אותי אל סוף כל אהבותיי אני שר לה בקולו של אחר
מאתיים שירים יומיים, מרביתם שלה. גם הדמעות.
אבל היא ישנה
ולא שומעת.
קומי.
