בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

עוד לא בטוח... נראה...

קצת על עצמי וכל מי שגר בתוכי...
לפני 11 שנים. יום שני, 27 באפריל 2015 בשעה 6:17

מאתיים אלף קילומטרים וכמעט את כולם אנחנו עושים ביחד, אני והילד.
אנחנו עייפים כבר ומזדקנים כבר ולמרות הכל מניעים בשאגה והרגל מתרוממת אל מעבר למושב למרות הכאבים ואנחנו יוצאים אל הכביש להילחם ברוח.


 

קחי אותי אל סוף כל אהבותיי אני שר לה בקולו של אחר
מאתיים שירים יומיים, מרביתם שלה. גם הדמעות.

אבל היא ישנה
ולא שומעת.
קומי.

לפרסום זה יש תגובות, הרשמ/י או התחבר/י כדי לקרוא ולהוסיף תגובות.

הרשמ/י התחבר/י