לפני 17 שנים. 27 באוגוסט 2006 בשעה 20:49
כשאיה שרה אני שומע את החיוך בקולה.
זה עושה לי טוב לדעת שהיא מאושרת במה שהיא עושה.
אני תוהה אם היא תמשיך לשיר בחצי חיוך אם היא תגור אצלי בכלוב בסלון.
אני אאכיל אותה בגרעינים לבנים ופיסטוקים והיא תשיר לי....
מצד שני יכול להיות ששם משפחתה מגיע משושלת ארוכה של אמזונות שהיו "בוצרות" ענבים "גבריים" ואז אולי.... אה... אולי לא כדאי לי להציע לה לבוא לחיות אצלי בכלוב בסלון....הממממ.....