הלכתי לקנות בגדים....
שנים שלא קניתי לעצמי כלום חוץ ממכנסיים ונעליים כי הם היחידים שאני באמת צריך למדוד.
בפעם האחרונה שקניתי זוג חולצות ידידה שלי סירבה להגיב ואחרת אמרה שהן יפות לגילי וכשאגיע למצוות שלא אשכח להזמין אותה למסיבה. נורא רציתי לדפוק לה את הנעל בראש אבל אני לא גמיש מספיק בשביל להגיע לראש שלה כשכף הרגל שלי בתוכה והיא לא מאלה שיורידו לי נעליים ואני עצלן. אז היא לא חטפה נעל בראש.
לא מצאתי כלום.
פשוט כלום.
טוב, לא נכון... מצאתי חולצת טי-שרט נחמדה אבל אין מצב שאני משלם 150 שקל על טי-שירט, פשוט אין. מצאתי טוגה מגניבה אבל המוכרת חירבה לי את ההתלהבות כשאמרה שהם לא מוכרים אבזרים מתצוגה. אבזרים? ממתי טוגה זה "אבזר"? גם משם יצאתי בידיים ריקות.....
מה כבר ביקשתי? חולצה נורמלית?
לבחורות תמיד יש מה לקנות.... עם חוטים, קשרים, רצועות עור ואבזמים בצבעים ולכל המידות.... ולי? כלום! אז מה אם אני מאותגר ציצי-כוס אז מה.... לא מגיע לי גם?
אז נשנשתי גלידה והחלטתי להסתובב סתם. היה לא רע. אחר כך חזרתי הביתה והלכתי לשוק.
קניתי ברד לימון מהבחור הנחמד בפינה, דפקתי כמה שלוקים טובים עד שהעיניים שלי כאבו וככה כשהעולם מתפוצץ לי בצבעים וכאב אל אחריתו הלכתי להסתכל על האנשים היפים ולקנות לחמניות לשבת.
לפני 17 שנים. 15 בספטמבר 2006 בשעה 10:56
