עוד לא בטוח... נראה...

אתמול נפגשתי עם חברה טובה שלא ראיתי מאז שנסעה לחו"ל, מספר חודשים שלא התראינו והתגעגעתי נורא.
אז קבענו במקום שאני לא מכיר והיא הגיעה עם שתי חברות ושני ידידים.
רעש ולא שמעתי כלום. לא היה מקום ועמדו ליד הקיר בתנוחה סקסית של ילדים בני עשר במסיבת כיתה כשיש חושך וממול את שורת הבנות ואף אחד לא מעיז לגשת. בסוף מצאנו פינה קטנה לשבת.
טוב, יותר ישבנו בעמידה מאשר ישבנו אבל זה היה גם משהו. הלסבית הענקית מאחורינו שדפקה לנו מרפקים ובאופן כללי פינתה מרחב מחיה די מכובד לעצמה ולשתי החברות שלה הפריעה לנו רק קצת.
בעיקר כי הצלחנו להתחמק מהמרפקים שהיא ניסתה לנעוץ בנו.
הילדה שהיתה עסוקה בלחכך לי את הברך עם האמצע של התחת שלה לא הצליחה להעלות גלים בכוס של הבירה, אולי אדוות קטנות.
דיברתי עם החברה שלי, סתם, בעיקר על אהבה, דייטים, קצת זיונים.... איכשהו דיברנו על הגרושה שלי. סיפרתי לה שאני כבר כל כך לא שם..... וכל כך התכוונתי לזה.... מתנה נוספת לשנה החדשה, אני מניח.... חלק מאוסף שאני מתכוון להכריח את עצמי לקבל.
סוג של סמס עצוב קטע משהו שאולי היה מתחיל. השאיר אותי במצב רוח מוזר ולא מוגדר. נסעתי לטייל וירד עליי גשם. חזרתי רטוב ולא היו מים חמים.
היום היה יום של ריצות מטורפות. מתנות, בעיקר. לא מצאתי כלום לאחיינים שלי, הכל גועל נפש.
בגלל הילדה ההיא שהלכה לידי צמוד צמוד ברחוב לרגע הרגשתי.... חלק. חלק משלם ולא רק שלם חלקי. כשהיא פנתה לדרכה ההיא שבאה מולי לבשה משהו חלק בצבע כחול אפרפר בלי כתפיות... לא הבנתי איך זה לא מחליק ממנה אבל אז ראיתי שהכיווצוצים העדינים בחום בהיר מסביב לפטמה שלה מונעים מהבד להחליק מעל גופה.... חתכתי למקום אחר קצת, הלכתי לבקר את הבחור המדהים שהיינו קונים ממנו יין בקביעות פעם ועכשיו קצת פחות. גם כי אנחנו מתייחס כיום רק ל"אנחנו" שבתוכי וגם כי הייתי רחוק בדרום וחלק מהזמן בלי האופנוע והיה קשה. בתוך כל היום המטורף הזה החצי שעה איתו היתה אי של שפיות זמנית. ישבנו ודיברנו והוא היה קצת עצוב לשמוע שנפרדנו, שנה לא ראיתי אותו והבנאדם עדיין זוכר מה אני אוהב לשתות ואיך היינו ככה ואיך היינו אחרת.... קניתי שני בקבוקי יין לעצמי ובקבוק אחד לדודה שלי שאני הולך לראות היום. כששילמתי ראיתי שהוא שם לי בשקית ארבע כוסות של ג'ין וערימה של כוסות ליין מפלסטיק, הסתכלתי עליו במבט שואל והוא אמר לי שהוא מצטער אבל נגמרו לו כוסות היין היפות. לא שאלתי אותו אם זה כלול בחשבון. לפעמים אני יודע לסתום כשצריך.
כשהייתי בדלת הוא אמר לי "תבוא, יש פה תנועת אנשים, תשב, תראה, תיראה..... נשקה אותך טוב טוב ויהיה לך נחמד". איש מדהים.... אני זוכר כשהוא רק פתח ולא ידע מה יהיה.... כל כך שמחתי בשבילו על המשפט הזה.... יש תנועת אנשים.... גם על ההצעה לאלכוהול.
בדרך לחנות הצעצועים במדרגות הנעות שמעתי מישהי אומרת לחברה שלה "את לא יודעת כמה זה מדהים להתעורר בבוקר למציצה טובה" הסתכלתי עליה והחלטתי שלא לשאול מאיפה היא יודעת איך מרגישה מציצה מדהימה.
ניסיתי לשאול את אחותי אם יש לה כיוון למתנת חג לאחיינית שלי והיא התחילה עם השטויות של "לא צריך" אז טרקתי לה את הסלולרי ורגע לפני ששילמתי על האקורדיאון ראיתי מערכת תופים מדהימה. אם כבר עונש אז עד הסוף.
לא ראיתי את הפנים של האישה שעמדה מולי,רק את הגב אבל היא ירדה לכריעה בצורה מדהימה ונעצרתי להסתכל עליה. המון כוח ועצמה ואיטיות..... כשהיא התמקמה בסוף מול המדף כפות הרגליים שלה היו מונחות אחת על השניה והיא שידרה נוחות ונכונות להישאר כך לאורך זמן.
גיליתי שיש לי לב כי הרגשתי אותו פועם לי באוזן.
גם השניה.
בסוף קניתי משהו וורוד. התופים זה ליומולדת. יש לה מברגה שהיא מסתובבת איתה ואני לא יודע איך היא תגיב לערכה הוורודה שקניתי לה, סיכוי סביר שהדוד המסכן יחטוף בראש עם השרביט אבל לפחות ננסה.... כמה כבר אפשר להביא כלי עבודה לילדה בת שלוש? השניה הרבה יותר קלה. שבוע שעבר נרשמה לחוג בלט רק כדי שהיא תוכל להסתובב עם חצאית טוטו וורודה, אצלה וורוד זו לא אופציה. נראה מחר.
אני יודע מה אני רוצה ליומולדת הראשון שלי, כבר קניתי, היום. אני יודע מה אני רוצה ליומולדת השני שלי, לא חושב שאקבל אבל זה משהו שאני רוצה שיקרה.
אני יודע שאני רוצה להצליח בראיון העבודה בשבוע הבא ושזה כנראה לא יקרה כי זה כל כך גדול עליי עכשיו וחבל שזה לא בא עוד מעט אבל הם נותנים לי את ההזדמנות ואני הולך להילחם עליה כמו מטורף.
אני יודע מה אני רוצה מעצמי לשנה הזו שמגיעה.
אני יודע.
ורוצה.
קניתי לחמניות ופרחים לעצמי בשוק ואני מוכן.

ילד של שנה חדשה.