עוד לא בטוח... נראה...

היום בכלל היה מוזר.
הגעתי לעבודה באחת עשרה.
דווקא היה יחסית בסדר כי היו לנו המון שיחות עם החוף המערבי אז גם ככה הייתי צריך להישאר גם אם הייתי מגיע מוקדם.
מסתבר שיש סופגניות עם שוקולד לבן.
רגעים קטנים של אושר והנפילה שבאה עם הביס האחרון.
הבכיינית פעם שרה שאם היא היתה יכולה לומר משהו אחד לעולם היא היתה אומרת שכולנו בסדר.
אני בסדר רק בגוף וגם זה לפעמים.
אמרו לי שאני סאדיסט.
אני בכלל לא חושב שאני כזה, ראיתי אנשים שמכאיבים הרבה יותר.
אולי זה השילוב של החיוך והעיניים הקרועות בתמימות שעושה את ההבדל לכזה גדול.
לא יודע.
אני כן יודע שאני רוצה סופגניה.
אמצע הלילה והכנתי אורז עם פטריות ושמנת.
יצא בסדר גמור.
אני צריך עוד סיר.
ובירה.
במקום זה יש לי תה ופוך.