עוד לא בטוח... נראה...

לא, לא שלחתי את הסמס ואולי בגלל זה גם לא זכיתי במגש הסופגניות שהם הבטיחו.
זה לא מנע ממני להיות מוכן לכל שיחה שלא תבוא.
גם החלפתי את המענה הקולי אבל מישהי אמרה לי שזה לא סקסי מספיק.
לא זוכר שחשבתי דווקא על סקסי כשהקלטתי את ההודעה החדשה אז לא נעלבתי קשות.
היה יום קצת ארוך ומתיש.
כיפי אבל ארוך ומתיש.
אני מסדר דברים מחדש וצריך לעשות את זה במינימום זמן כדי שכולם יוכלו להמשיך לעבוד.
עברתי מקום ומי שגר שם לפניי השאיר את הלוח המחיק שלו.
היום הוא בא לקחת אותו.
הסברתי לו שאין לי מקום לרשום את כל מה שאני צריך לעשות ואם הוא רוצה אז אני מוכן למחוק את הרשימה שלי ולתת לו אותו.
עמדתי קרוב ללוח ותוך כדי שיחה הצבעתי בשקט על כל הפעמים שהוא מופיע ברשימה.
הוא החליט שהלוח צריך להישאר במקום ושסליחה שהוא לא זכר שהוא נתן לי אותו במתנה.
היתה לנו שיחה עם חו"ל היום.
חצי שעה הבוס הגדול דיבר על כמה שהקבוצה טובה ונפלאה.
אני אכלתי סופגניה עם מילוי מוזר וציפוי עוד יותר.
הדלקנו חנוכיה ושרנו לו באוזן.
אני משוכנע שזה עשה לו את הכריסטמס.
אני מצמצם נוכחות במשרד הזה בחודש הבא, מחלק את הזמן בין כאן למשרד אחר.
הבובות שלי נשארות בבית בנתיים, גם הכוס.
כל מה שהבאתי איתי לכאן היא תחתית יפה לבירה שאספתי מאחד הפאבים שביקרתי בהם.
סוג של אספן. תמיד מתחנף למלצרית או לברמנית ומקבל ערימה.
אחרי הגירושים התחלתי את האוסף מחדש.
מחר אני חודש בעבודה החדשה.
ישבתי עם הבוס לג'ים בים בכוסות של פלסטיק.
אני תוהה אם זה חצוף לבקש עכשיו לצאת לשבוע כנס או לחכות לשנה הבאה.
הכנס באוסטרליה והוא לא אמר לא.
הוא גם לא אמר כן.
לא נראה לי שהוא ישלח אותי השנה, אולי בשנה הבאה.
יצאתי מהעבודה עייף ומרוצה.
במעלית דחפתי את האוזניות חזק למקום וקיפצתי בהתלהבות מול המראה.
באחת הקפיצות הסתובבתי וגיליתי שאני כבר מזמן בקומת הקרקע וששלושה אנשים מסתכלים עליי באימה.
אז מה אם אין לי תחת עגלגל וסקסי...
אוף......