עוד לא בטוח... נראה...

הצלחתי להתעורר בערך הכי מאוחר שרק יכולתי ועדיין להספיק לבנק.
הסלולרי דווקא ניסה את כוחו.
כל מה שהוא קיבל בתמורה היה "תמות" אחד שאני אפילו לא בטוח שהצלחתי להגות כמו שצריך.
אבל התעוררתי בסוף, התקלחתי והופה לבנק.
כשהחזרתי את הויזה הישנה, רגע לפני שיצאתי הוא אמר לי שאני צריך להסתכל.
"תראה מה אני עושה לה" יהיה ציטוט יותר מדוייק.
הוא נעמד ומול כולם גזר לי את הויזה הישנה.
זהו.
איננה.
מעכשיו אני הבעלים הגאה של ויזה בינלאומית אחת.
היא יודעת להוציא כסף, כי בדקתי כבר.
ולגבי הגירוד... נסענו לאיש הנחמד עם היין.
ישבתי אצלו המון.
דיברנו על כל מיני דברים, גם על אכוהול.
מסתבר שיש ברנדי ספרדי שכמעט רק תאילנדים ופיליפינים קונים כשהם משקיעים בעצמם.
מיזוג גלויות מהכבד.
חיפשתי משהו לקנות וראיתי את ארבעת הוורדים שהוא מחזיק שם.
אני לא איש של בורבון אבל לרגע, כשהחזקתי אותו
נזכרתי איך היא לימדה אותי לשתות אותו.
ואיך היא צבעה את חיי במשיכות עדינות של מכחול.
לימדה אותי להיות צבעוני.
גיליתי שקשה להוריד צבעי מים במכבסה.
זכרון עם חיוך.
הרבה שנים עברו מאז.
היא מאלו שצובעות, נוגעות והולכות.
לא היה טעם לנסות לשנות אותה.
לא היה גם רצון.
קיבלנו את מה שרצינו ואז זה נגמר.
האיש העדין המתין לי בשקט וכשחזרתי הוא המשיך לדבר מאותה נקודה שנעלמתי.
אמר שאני נראה יותר טוב מהפעם הקודמת.
צחקתי ואמרתי שזה כנראה מהחוסר שינה.
הוא אמר שככה זה צריך להיות ושאוי ואבוי לי אם אני לא אנצל את זה.
יצאתי ממנו עם גורדון וטוניק, סירה אחד וקיאנטי לא רע בכלל שכבר יצא לי לשתות כמה וכמה פעמים.
בשוק גם זכרתי לקנות פותחן פשוט.
"אתה אוהב להסתכל, אה?"
הקצב שלי.
מביך אותו קצת כשאני מתבונן בו ככה.
הוא עובד כל כך יפה.
כשהוא חותך את הבשר זה עושה לי נעים.
קניתי גם דלעת ואולי נעשה קציצות בשר עם נענע ודלעת.
נראה.
הספר היה יותר מנחמד היום.
שיחה שלמה על מה עושה לי נעים כשהוא מספר אותי ואחר כך חצי שעה של הנאה מרוכזת.
בדרך כלל זה לוקח הרבה פחות.
היום הוא עשה לי נעים.
מאוד.
האישה היפה שיודעת לעשות תנוחות יותר טוב משחקנית פורנו אמרה שהוא מספר אותי לא משהו אם אני צריך להגיע אליו כל שבועיים.
שתדעי שיש לו את מכונת הגילוח הכי חזקה והכי רוטטת והכי כיפית שעברה לי בין השערות העליונות בתקופה האחרונה.
צלוחית קטנה של סרדינים ואני וגורדון הולכים להציק קצת לטוניק.
שבוע נפלא לכולם.