בשבוע שעבר לא הלכתי כי לא היתה.
אבל השבוע לא היה סיכוי שלא אגיע למרות שאמילי אישרה אותי רק ברגע האחרון.
היא אמרה שאולי היא תהיה אבל כשבאתי לא ראיתי אותה.
אחר כך כשהתחלתי לרקוד פתחתי את העיניים פתאום והיא היתה שם.
שאלה אם זיהיתי אותה.
אמרתי לה שאת השפתיים שלה אני אזהה בכל מקום.
חשבתי אחר כך שאולי הייתי צריך לומר לה שאזהה את החיוך שלה אבל מה אני מבין במילים יפות כאלה.
אני לא יודע מה היא אמרה אבל כשנגעתי בה היא נעלמה.
אחר כך ראיתי שהיא באה עם מישהו.
הצלחתי לשתות שני שלוקים מהבירה לפני שקרן האור של חיי גררה אותי שוב לרחבה.
גיליתי שהשירים הפנימיים שלי לא מתואמים לגמרי עם השירים שהדיג'יי שם.
אני יודע גם לקפץ לפעמים אבל היום משום מה כל מה שיצא ממני היו תנועות קטנות כאלה שבעיקר נראו כאילו אני מלטף את עצמי.
שוב פעם יצא שאני זה שרוקד הכי עקום.
נו, מה לעשות.
תתמודדו.
העיקר שאני נהנה.
האש היפה הגיעה מתישהו בבירה השנייה, אני חושב, אבל הפעם הצלחתי לגנוב שלוק נוסף לפני שהלכתי לרקוד איתה.
היא כיפית.
רוקדת נפלא שלא כמו מישהו שכותב פוסט עכשיו לבלוג שלו.
היה חם ובערך היה מיזוג או שאני לא הרגשתי אותו.
יותר מדי אנשים יפים שעשו לי נעים בעיניים, כנראה.
החתולה וקרן האור שבחיי רקדו איתי בתורות או ביחד ובאופן כללי הערב היה נפלא.
את הבירה הרביעית, שלא כמו הקודמות לה בתפקיד, התעקשתי לסיים אז הלכתי לשבת בצד.
ואז היא באה וחייכה ואני ליטפתי לה את הלחי ואז היא שוב פעם נעלמה.
באמת באמת שלא שתיתי מספיק בשביל להזות את כל זה.
הסתכלתי על מישהי שרקדה בזנותיות והדהימה אותי היכולת שלה ללהטט בין הזנותיות שלה לישיבה על הבר באלגנטיות שכבר הרבה זמן לא ראיתי.
ההיא עם הקולר הסתובבה שם מדי פעם והעיפה לי את הראש לשמיים.
הקולר נראה עליה פשוט מדהים.
כמו שהיה חם בתוך הויניל הלילה, ככה היה קר כשעליתי על האופנוע.
התוכניות להיום השתנו בעקבות סמס שעשה לי נעים.
כנראה שאמא שלי תראה אותי אחרי הרבה מאוד זמן.
אולי גם ספתא שלי.
ככה צריך להתחיל את השבוע.
לפני 17 שנים. 13 בינואר 2007 בשעה 4:13