עוד לא בטוח... נראה...

"שלום, אמא"
"מי זה?"
מה זה מי זה? חכי חכי, אני כבר בא לבקר אותך.
אז מה אם לא התקשרתי חודשיים וקצת, ככה לשכוח מי אני?
הצלחתי לראות גם את דודה שלי שאני אוהב היום.
היה נפלא למרות שמסתבר שאני טעם נרכש, רק לא שלה.
היא חפרה מתוכי צחוקים וחיוכים שהוסתרו כבר הרבה זמן, מסתבר, כי הם הפתיעו גם אותי.
כשנפרדנו ראינו איש במסגרת.
מחליף פוסטר חוצות כזה או אחר.
עשיתי חישוב מהיר ונראה לי שאוכל לעזוב את הדירה הזו כבר בסוף מרץ במקום באפריל.
זה יהיה יותר מנפלא.
ככה אוכל לעבור בנוחות וגם לספק את הצורך הזה במעבר דירה.
אני מניח שזה ימשך עוד הרבה עד שאמצא מקום שיתאים לי.
אולי אני צריך כובע, פול שר פעם על זה אבל זה נראה לי מוזר ולא קשור.
שלחתי הודעה, פעם הוא אמר שהוא מוכר חבלים.
החלטתי להתעניין ברצינות.
לקח לי יותר מרגע אחד לנשום את ההחלטה הזו אבל תירוצים הם סיבות נפלאות ללא לעשות כלום.
אני מוצא את עצמי מתעסק בחיים שלי הרבה בזמן האחרון.
מביא לידי סגירה פיסות חיים שנשארו תלושות.
הפסקתי לנסות לחבר אותן בחזרה ואלו שצריכות ללכת מתוכי נושרות.
אני מפנה מקום.
עוד קצת.
כשחזרתי הביתה חיכה לי איש במסגרת משלי.