עוד לא בטוח... נראה...

ככה סבא שלי היה שותה את העראק שלו.
עם מים קרים והיה מנסה לשכנע אותי שזה חלב ושזה בסדר.
אני הייתי מעדיף אותו נקי כי חלב זה לשוקו, ושוקו זה ליקר מוצארט עם קוביית שוקולד מריר בפנים.
לא עראק.
מצד שני, ככה הוא פעם שיכנע אותי לשתות אי אילו כוסות של וויסקי.
אמר שזה מיץ תפוזים.
דווקא מהחתונה הזו של דודה שלי יש לי עוד איזשהו זכרון, אבל את הבאות שלה העברתי שיכור מת תחת השגחתו הצמודה של סבא שלי שדאג להשאיר אותי ככה.
אני לא בטוח מי מהם לימד אותי לדפוק על השולחן ולצעוק "ביבה! ביבה!" כשהייתי קטן ורציתי בירה.
במסגרת הנסיונות הנואשים שלהם לגרום לי להירדם בלילות הם ביו משקים אותי קצת אלכוהול.
באחת הפעמים התפלק להם קצת ואני הייתי ער לכמעט יומיים.
לא בדיוק כי באמצע גם קצת נרדמתי והתעוררתי עם האנג אובר מטורף והצרחות שלי השאירו אותם ערים יומיים רצוף.
ולמרות זאת אני די משוכנע שהילדות שלי די עברה עלי בפכחון חושים.
היום עבדתי מהבית עד ארבע בערך, הצלחתי להרוג עוד כרטיס זכרון ורגע לפני שהתבאסתי רצח מצאתי את עצמי תוהה אם אלו שיש לי כאן הם לא הכרטיסים שראיתי את הבוס שלי משחק איתם בקליעה לפח הזבל שלו פעם.
מחר אני אשאל אותו.
בארבע הוא התקשר ושאל אותי אם בא לי לצאת ללקוח, אמרתי לו שבטח.
רק לחמם את הכתף ויאללה.
עשיתי מקלחת רותחת שהשכיחה ממני את הכאב וגם את הצורך לקחת את חליפת הסערה.
כשירדתי לשחרר את הילד ראיתי את אחותה של השכנה שלי.
היא מהסוג של "הייתי מביא בה עד שאחד מאיתנו היה בוכה" אבל היום היא הצליחה להכניס את עצמה לקטגוריה אחרת.
ראיתי אותה נעמדת לרגע, מחטטת באף ואז מצמידה שתי אצבעות ומקנחת אותו חזק.
את היו-יו הזה היא זרקה על הרצפה ואת האצבעות שלה היא ניגבה על הקיר של השכן שלי.
"לא ראית בחורה מריקה אף פעם?"
את האמת? לא.
כלומר כן, ראיתי. אבל לא כאלו שהיו גורמות לגמל למחוא כפיים וללמות לכרוע ברך בענווה.
למקום בלי העוגיות הגעתי לח מעט אבל לא משהו רציני.
כשחזרתי הביתה לא התאפקתי ולמרות שלא ירד גשם רציני היו כמה שלוליות ממש ממש שוות אז חזרתי רטוב.
קניתי קרוטונים, שקדי מרק ועראק שאוכל למרוח תוך בטנית על הכתף שלי.
מחר, אגב, יש לי תור לרופא.
הבוס שלי עשה לי פרצופים ורמז בעדינות שהוא יכה אותי בכתף כדי לעזור לי לשחרר אותה.
ניסיתי להסביר לו שאני מלטף אותה בעדינות, לא מכה אותה אז הוא הסביר לי שהוא איש גדול ועצבני וככה הוא מלטף.
הוא בכלל לא גדול, אגב.
אז יש לי מחר תור ונראה מה יגיד הרופא.
בנתיים נקשיב ליוונית שהשכן שלי דואג שכולנו נשמע.
צריך אוזו.
ופרנו, גם.