זה בכלל הגיוני?
יומיים אחרי המסיבה ואני עדיין בהיי טוטאלי.
בתוך כל העשייה של היום הזה עוד מצאתי זמן לנשנש וופלים ולדחוף את האוזניות חזק פנימה.
התחנה של הפריחות לא הכזיבה ואני מצאתי את עצמי שוב מקפצץ בין החדרים.
פאק.
כאילו, מה?
עוד פעם לטחון לאמילי כמה שנהנתי?
אני פשוט מאושר ושמח וכיף לי עם עצמי.
אני יודע שחלק מזה בכלל קשור לעובדה שאני אורז ואורב לכל פיסת ארגז שאני מוצא ברחוב.
אבל עדיין.
כל כך הרבה אנרגיות רצות לי בגוף.
כל כך הרבה הנאה.
יום כל כך ארוך ועם כל כך הרבה עשיה.
ואני מוצא את עצמי מחייך לאנשים, למסך, לאנשים שוב.
צוחק ונהנה מכל רגע.
עושה שטויות קטנות.
כל כך הרבה אנרגיות טובות היו במסיבה ההיא.
כל כך הרבה אנשים שעשו לי כל כך טוב בפנים.
יש אפשרות שאני פשוט אוהב את כולכם?
פשוט ככה?
ארוחת ערב אצל חברים.
מעניין אם יהיו אזני המן עם בשר הפעם.
מסכנה אמילי.
חג פורים שמח.
פאק.
חג פורים שמייח!!!!!!!!!!!
וווייייייי........
אני והילד הלכנו.
לפני 17 שנים. 4 במרץ 2007 בשעה 17:27
