עוד לא בטוח... נראה...

"איך אתה בטוח שאני יודע את כל זה?!"
"אתה תלמד, כמובן"
הבוס שלי מלמד אותי שיעור בהטיית זמנים בעולם העסקים.
אני פותח את הפה וסוגר אותו כמה פעמים.
"טוב"
"יופי, אני אגיד לך מתי להתחיל".
סיימנו פגישת עסקים עם לקוח פוטנציאלי שרצה להתרשם ממני.
ממני.
התלבשתי סביר, לא התגלחתי, שלא יתרגל בטעות, בדקתי שאני מריח בסדר ויצאתי.
משום מה הוא והבוס שלי היו בטוחים שהכל בסדר והכל אני יודע ומה שלא אני אלמד.
חשבתם לשאול את פי הנער, נניח?
אני מתבכיין.
מוזר לי כל הקטע הזה.
או שהבוס שלי מוכר אותי או שהוא מציג אותי לראווה רגע לפני שהוא מוכר אותי.
מחר אני אמור להגיע ללקוח חדש שלנו אבל יכול להיות שלא, תלוי אם הלקוח מהיום יחזיר תשובה מהר או לא.
אני חושב על ההחלטה שלקחתי אז שלא לקחת את הצעת העבודה עם תווית המחיר הגבוהה יותר ואיפה הייתי היום אם אני והבוס שלי לא היינו נפגשים במקום הקודם.
חצי יום הייתי בבית.
"ככה זה, יש ימים שתעבוד קשה ויש ימים שלא"
זה מה שהוא אמר לי כשהתקשרתי לשאול אותו למה אני בבית ולא עובד.
יום מוזר.
עשיתי כביסה וניקיתי קצת ותיכף אני הולך לארוז עוד קצת.
כבודי הדפקט ארז כמובן את כל הדברים החשובים קודם אז אין לי קטורת וכל הדיסקים שלי באחד הארגזים שכתוב עליהם שטויות.
גיליתי שיש שמנת במקרר וקצת פטריות אז היום נכין פסטה ברוטב פטריות ושמנת.
אין לי יין ככה שנראה לי שנוסיף קצת ג'ין ונראה אם זה גם יצליח.
איזה יום מוזר.