"גבר, תגיד, אתם קבוצה כזו? של כאלה שלובשים חצאיות?"
אחריהם היתה מכונית של בחורות שרצו לעשות בי דברים מגונים אבל נהיה ירוק ובתור אזרח שומר חוק פיניתי את הצומת מנוכחותי.
היה כל כך יבש שהתחשק לי לבכות אבל תודה רבה לצבא הגנה לישראל שדפק לי קצת את המכניזם הזה.
העיניים הכואבות שלי מודות לו בכל יום יבש שכזה.
היתה מוזיקה לא רעה אבל לא הצלחתי להתחבר.
כלום לא רץ לי בראש אבל ההרגשה היתה שמשהו קורה מאחורי הקלעים.
שתיתי קצת ואז עוד קצת.
זה לא עזר בכלל.
מהלילות האלה שאלכוהול פשוט לא משפיע.
ליטפו לי את התחת ממש מעט פעמים.
בהתחשב בעובדה שרקדתי כמעט רק עם עצמי והייתי עסוק בלנסות להבין למה לעזאזל אני לא מפוקס זה די סביר.
זה לא שלא נהניתי רק שחלק גדול מתוכי היה במקום אחר.
נידבתי פיסת מידע בתמורה לפיסת מידע שפעם נודבה לי.
יצאתי עם תחושה מוזרה שדברים הסתדרו או יסתדרו.
פתאום המון אנרגיות טובות.
עשיתי את האיילונים עד שנגמר לי הדלק.
כן, עם החצאית.
אכלתי.
השמש עולה ואני הולך לישון.
ואמילי?
תודה.
לפני 17 שנים. 24 במרץ 2007 בשעה 3:59